על הקשר בין שינויים פיזיולוגיים בנערים והעיסוק בשחייה

מדוע עיסוק בשחייה מקצועית בגיל ההתבגרות הוא לא בהכרח שלילי?

 גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה עובר גופם של בני הנוער שינויים רבים שיש להם השלכות על הנער או הנערה המתבגרים, מבחינה פיזית ונפשית כאחד. על אף שגיל ההתבגרות ייראה אחרת בקרב כל נער ונערה, ניתן להצביע על שינויים פיזיולוגיים שמאפיינים את כל בני הנוער בתקופה זו: צמיחת שיער ערווה, גדילה מואצת (של בין 8 ל-12 סנטימטר בשנת השיא של גיל ההתבגרות), בניית העצמות ובניית האיברים הפנימיים והרקמות, עלייה במשקל, עליית כוח השריר, הופעת פצעי בגרות ועוד. על אף ההנחות שהתקבעו בשיח על אודות הקשר בין גיל ההתבגרות לעיסוק בספורט, פעילות גופנית מקצועית שהיא מבוקרת ונעשית בליווי של מאמן יכולה דווקא להיטיב עם בני הנוער בתקופת התבגרותם.

לשחות באופן מקצועי כאשר קיימת תחושת חוסר נוחות עם הגוף המשתנה

למרות האמור לעיל, גיל ההתבגרות והשינויים הפיזיולוגיים המתרחשים במהלכו עשויים כן להשפיע לרעה על בני נוער העוסקים בשחייה באופן מקצועי, כאשר הנער או הנערה לא ירגישו נוח עם גופם בשל השינויים שהוא עובר. בגדי הים שנדרשים שחיינים ללבוש הם צמודים מאוד לגוף וחושפים איברים רבים שבמידה והנער לא מרגיש נוח לחשוף אותם הוא עשוי לעמוד במצבים לא נעימים. כמובן שחוסר נוחות מתמיד יכול ליצור לחץ נפשי ולהעלות אף את רמת החרדה, שבתורם ייתנו אותותיהם על רמת הביצועים של הנערים השחיינים. כאשר בסיטואציה המתוארת מעורב גם מאמן חסר רגישות, שיכול להעיר הערות על משקלה של הנערה, תחושת חוסר הנוחות יכולה מהר מאוד להיות מתורגמת לקיפאון, לחוויית שחייה שלילית ואף לחוסר רצון להמשיך לעסוק בפעילות הגופנית הנידונה.

מאמרים דומים באותו נושא